כמעט חצי שנה עברה מאז שספרי יצא לאור. למען האמת, חשבתי שאכתוב כאן הרבה יותר במהלך התקופה הזו, שאלווה את צאתו של הספר לאור בבלוג מפורט, אבל האירועים, התגובות, הפרסומים, כולם התרגשו יותר מהר מכפי שהספקתי לתעד. אחרי ארבע שנות כתיבה, הגיע הזמן להרפות מעט ממרוץ האצבעות על המקלדת (הן גם כך מתרוצצות עליה במסגרת "עבודת היום" שלי) ולהתרוצץ שם בחוץ, בעולם.

כל כך הרבה דברים שקשורים בספר התרחשו בחצי השנה הזו ובראשם מאות תגובות שקיבלתי ושאני ממשיכה לקבל מקוראים. כל תגובה כזו מדהימה אותי. רק אתמול תויגתי בפייסבוק בשרשור שבו מישהי העלתה צילום של הספר שלי לאחת מקבוצות הקריאה, וגולשים רבים שאיני מכירה כתבו לה בתגובה שקראו את ספרי ושנהנו ממנו. מיהם כל אותם האנשים? הם ממש, באמת, קראו את ספרי? ישנם קוראים שנכנסו לחיי והפכו לחברים של ממש, בחיי. לא שיערתי שמשהו כזה יקרה. המחשבה שלי לא הרחיקה לכת עד למחוזות האלה, שבהם הטקסט ששלחתי הלאה ממני כמו לחם על פני המים, יחזור לחיי עם אנשים שנהנו לטעום ממני ומבקשים לחלוק עמי את הסעודה. זכיתי.

לאותן תגובות מצטרפות ההזמנות המפתיעות מרשתות הספרים, הנוכחות המפתיעה בחנויות ובמבצעים שנמשכת כבר חצי שנה, המכירות הלא רעות בכלל (לא משהו שצריך להדיר שינה מעיניה של אי. אל. ג'יימס), הפרסומים, ערב ההשקה שאין לי מושג כמה אנשים היו בו, סביב 80 כנראה, הייתי לגמרי מסוחררת.

מיד לאחר מכן החלו אירועי שבוע הספר, שהיו מרגשים ומעוררי מחשבה בפני עצמם. בשבוע שעבר רדיוהד, הלהקה האהובה עלי בעולם, הופיעה כאן ושמעתי/ראיתי מרחוק בלייב את תום יורק מבצע את "Everything in Its Right Place" שמשולב בעלילת הספר. הצלילים הדהדו בגופי ולהיפך.

זה בכלל Spinning Plates בהופעה

הוצאת ספר היא לא סוף פסוק. זה מסלול מורכב ומתמשך, רצוף באכזבות ובהצלחות קטנות, עקב לצד אגודל. אני שמחה על רכבת ההרים שהוצאתו העצמאית של "כל הג'אז הזה" לאור יצרה עבורי. בזכותה אגיע בעוד שעה לגיל 37 מסופקת יותר, שמחה יותר, וקצת יותר קרובה לעצמי מכפי שהייתי אלמלא היא.

לאחר צאתו של "כל הג'אז הזה" לאור תהיתי איך בכלל ממשיכים לספר שני, אבל ללא תכנון, דמויות חדשות החלו להתגבש במחשבותי, מבנה עלילה שלם כבר נרקם ואני רק מחכה לאוקטובר, אחרי החגים, אז אוכל שוב למצוא כמה שעות בשבוע שיוקדשו רק לכתיבה. אם עקבתם אחרי הדרך שלי, אני מקווה שנהניתם ממנה כמוני ואם לא, אתם תמיד מוזמנים להצטרף. ליזי וג'אזי ישמחו לצאת לסיבוב נוסף ברכבת ההרים שלהן, שהופך שוב לראשון עם כל קורא חדש.