“מיין הארט”/ איריס אליה כהן: איריס אליה כהן, אחת מהכותבות האהובות עלי, מפרסמת רומן המשך ל”גלבי” המצליח שלה, והלב דוהר יחד איתה. אני אוהבת כל כך הרבה דברים בכתיבה של איריס, החל מהמוזיקה שלה, מהעברית העשירה, האלסטית. איריס בוראת דמויות עגולות להפליא ודנה באופן מעמיק בסוגיות הטוב והרע, האם יש אנשים טובים ורעים, האם יש אנשים טובים שעושים מעשים איומים? איריס מדגימה איך טראומות עוברות בעולם מאדם לאדם, מדבקות כמו וירוס.

“מצולקת” / Noa Rom: נועה רום ידועה כסופרת נוער, אבל בסיפור הסוחף הזה שאפשר למצוא ב evrit – עברית, היא עוסקת בסוגיה שאין בה די, או כמעט עיסוק בספרות העברית לדעתי – מיניות נשית לאחר פציעה ומוגבלות. נועה מהלכת כמו לוליינית על קו התפר שבין הכן ללא, בסיפור שחשוב לדעתי שכל גבר ואישה יקראו.

תחנה אחרונה גן עדן / Orna Landau: אורנה לנדאו, אחת מהשתיים שהן הוצאת “שתיים”, מוציאה רומן סוחף מאד, מעניין וכואב שמתאר ישראל שאחרי אירועים שמזכירים ככל הנראה את המציאות שלנו. גיבורת ספרה של אורנה, סופרת, נוטשת את חיה בעיר לטובת התישבות בקיבוץ חדש. מצאתי בספר עניין מיוחד הן כבת קיבוץ והן בגלל שאני עוסקת בתזה שלי בדמות היהודי הישן מול החדש. היה לי מעניין מאד להיחשף לעיסוקה של אורנה בדימויים האלו. הספר עניין אותי גם כי הסבים שלי ניהלו את משק הפועלות בחדרה בשנות ה-40 ונהניתי לגלות את האינטרפטציה המודרנית של אורנה לרעיון משק הפועלות. אהבתי גם את סוף הספר שאותו תצטרכו לגלות בעצמכם.

“בתרווד כשפיה” / אראלה טהרלב בן-שחר: מחלוצות בדיוניות לחלוצות האמיתיות, כנכדה לכאלו, חייהן והתמודדויותיהן תמיד ריתקו אותי. לא פעם, נשות ההתיישבות העובדת נדחקו למלא את המקצועות הנשיים המקובלים גם בחברות החדשות שהקימו, לרבות תפקיד ההאכלה. הנשים האלה, שרובן לא עסקו בגולה בבישול, נאלצו, בתנאי צנע, להאכיל את הישוב העברי המתרקם. סיפוריהן המרתקים של הנשים הללו ושל מגוון מיתוסים תזונתיים ישראלים שמשפיעים על חיינו גם היום, מובאים באופן קולח בספרה של ד”ר אראלה טהרלב בן שחר, שריגש אותי באופן אישי כי הוא עובר גם דרך הקיבוצים ומשק הפועלות שבהם חיו סביי.

“בחוץ שקט” / Yael Statman: יעל סטטמן היא אחת מהמשוררות העבריות הצעירות האהובות עלי ביותר, וספר השירים הקודם שלה, “בעניין הבערה”, הילך עלי קסם. את ספרה החדש, שנכתב לפני המלחמה ויצא אל תוכה, מיהרתי לרכוש, וגיליתי שהוא רלוונטי כל כך גם לימי התופת. זה ספר שעוסק בהישרדות האישית בבית ובחוץ, במציאות הפרטית והלאומית, בדבקות במה שיש ובמה שאפשר, בבחירה היומיומית בחיים. יעל שוב מצליחה לקחת את מצרכי היומיום וליצור מהם משהו גדול יותר ויפה מאד.

“צערו העתיק של הירח”/ Naama Dei: התזה שלי עוסקת בטראומה ומוגבלות דיבור בדמויות גברים בספרות העברית העכשווית. כחלק מהמחקר, בדקתי באילו יצירות עבריות מופיעות דמויות גברים עם מוגבלות דיבור וקראתי את כולן. אחת מהיצירות המרשימות שברשימה היא הספר הזה, רומן הביכורים של נעמה דעי, שמספר את סיפורו של גבר צעיר שכושר דיבורו נפגע עקב תאונת אופנוע. מצאתי בספר עניין מיוחד גם כי רומן הביכורים שלי, “כל הג’אז הזה” עוסק בטראומה בעקבות תאונת אופנוע. מהספר הזה המשכתי לספרה השני של נעמה “ופתאום בוקר” שיצא לאור השנה. אין לי ספק שכולנו נקרא עוד ספרים מצוינים של הכותבת העמוקה ומיוחדת הזו, שכוחה באיפוקה ובעומק ההבנה של הנפש האנושית.

“הסדק”/ Yariv Inbar: “כל הג’אז הזה” שלי תורגם והפך השנה לפיינליסט של National Jewish Book Award. במקום הראשון בקטגוריה זכה “הסדק” של יריב ענבר, אותו, כמובן, מיהרתי לקרוא. שמחתי למצוא רומן מתח מהוקצע והדוק, שמציג את הרפתקאותיו של סוכן ביון שיוצא למשימה סודית ומסתורית. אין רלוונטי מהספר הזה בתקופה זו, למדתי דרכו רבות על הלך הרוח של סוכני ביון ושמחתי להכיר דרכו את כתיבתו של יריב, ששמו האמיתי אסור לפרסום על ידי הצנזורה.

“חיים כתובים”/ ניצה בן-דב: בתזה שלי אני עוסקת בהפיכתה של הספרות העברית האישית והאוטוביוגרפית יותר ויותר. כחלק מהמחקר, צללתי אל תוך ספרה המרתק של פרופסור ניצה בן-דב, שחוקר את יצירותיהם האוטוביוגרפית של גדולי הסופרים העבריים. ספר מומלץ בחום לכל מי שסבור שהעיסוק בעצמי בספרות העברית החל רק בגל המוארים ששטף את הספרות העברית בשנים האחרונות.

“נרשם בגוף”/ בסל ואן דר קולק: וספר אחד לועזי לרשימה – נושא נוסף שאני חוקרת בתזה שלי הוא טראומה, ואחד מספרי המחקר המרתקים שקראתי בתחום זה הוא ספרו הידוע של הפסיכיאטר והסופר בסל ואן דר קולק, הצולל לנבכי חוויית הטראומה, על הצדדים הנוירופסיכולוגיים המרתקים המאפיינים אותה, ומציג באופטימיות גם אמצעים לטיפול בה.

“כל הסיפורים”/ א. ב יהושע: היצירה הראשונה שאני חוקרת בתזה שלי היא “מול היערות” של א. ב יהושע. לצורך רענון צללתי שוב לקובץ הנכבד הזה, שמציג את הפנינים הנפלאות של יהושע ומספק גם פרספקטיבה מרתקת על התפתחות כתיבתו והספרות והחברה העברית.

חג ספר מנחם לנו

קראו ספרות עברית!