בעודי מחכה לאפוקליפסה, שנראה שתפקוד אותנו בכל דקה ממש, מה אעשה אם לא לכתוב ולקרוא ספרים? הנה כמה המלצות קריאה שאני שמחה לשתף עמכם, אם אתם כמוני, מוצאים נחמה במילה הכתובה:

1. "המצלמה והמוות" / רינת שניידובר: הרומן הבא שלי, שנמצא בעיצומה של עריכה בימים אלו, חולף במכון הפתולוגי באבו-כביר. שמחתי להיתקל בפוסט של רינת שניידובר שבו היא סיפרה על המסה החדשה שלה, "המצלמה והמוות", שמתארת את עבודתה כצלמת פורנזית במכון הפתולוגי. המסה המרתקת הזו שופכת אור על התפקידם החיוני והלא מספיק מוכר של הצלמים הפורנזיים, ועל חוויותיהם המקצועיות והרגשיות. המסה איפשרה לי גם לדייק ולהעשיר את התיאורים שבספרי. תודה רינת!
2. "סופי לעת עתה" / שרון גרינברג ליאור: את שרון אני מכירה מפייסבוק כבר שנים רבות וכשראיתי שהיא הוציאה רומן ביכורים, מיהרתי להניח עליו את ידי. שרון מתארת ברומן סוחף ומעורר הזדהות את חייה של תמי, שהתמודדה עם בן זוגה יואל עם בעיות פוריות. כשהניסיונות המפרכים והשגורים להביא ילד לעולם לא צולחים ואף מסכנים את חייה, תמי עושה מעשה שישנה לעד את גורלה ואת גורלו של יואל. אף שזה רומן ביכורים, הופתעתי מהסגנון הבשל, הטבעי והקולח, של שרון, שכמו נובע מעצמו. במיומנות מרשימה היא נודדת בין זמנים, רוקמת סיפור זוגי ומשפחתי רחב יריעה, ודנה בסוגיה החשובה המעסיקה ישראלים רבים – מקום הפוריות והילודה בתרבות הישראל. אל תחמיצו!

3. "ספר הריצות" / יפתח אלוני: כאדם עם מוגבלות הליכה אני לא יכולה לרוץ, אבל מזמן חושבת שהריצה ושהתנועה בחיים, אינן נעוצות ברגליים או בנעלי ספורט יוקרתיות, אלא בתודעה, ביצירה, בנקודת המבט. בדיוק בכך עוסק ספרו של יפתח אלוני, המתבונן בחיים מתוך הריצה –ועוסק בהרבה מעבר לתנועה הפיסית. הוא נוגע בתנועה הרוחנית, המנטלית, בבחירה לזוז בתוך החיים ובהשפעת התנועה עליהם. כבת קיבוץ ולינה משותפת, נגעו ללבי במיוחד תיאורי ריצות הילד מבית הילדים לבית ההורים.
4. "שליחתו של א. ב יהושע" / אבי גיל: וגם תזה לתואר שני אני כותבת בימים אלו – במסגרתה אני חוקרת בין השאר את חייו ואת יצירתו של א. ב יהושע. כחלק ממחקר זה, קראתי את הביוגרפיה העשירה הזו על אודות הסופר האייקוני. מעבר לאירועי החיים הטכניים, הביוגרפיה מכילה שלל אנקדוטות ופרטים צבעוניים מחייו של יהושע, והרגשתי שהיא מאפשרת לי להכיר באופן עשיר יותר את דמותו ואת חייו.
5. Dysfluencies: On Speech Disorders in Modern Literature" by Chris Eagle": מחקר התזה שלי עוסק בטראומה ובמוגבלות דיבור בדמויות גברים בספרות העברית העכשווית (אני יודעת, צריך לנשום אחרי שקוראים את זה). בעזרת בינה מלאכותית, מצאתי את המחקר הזה שלא עלה בשלל חיפושי הקודמים, שערך חוקר ספרות אוסטרלי ונוגע בעולם תוכן דומה מאד למחקר שלי. אמנם אני חוקרת את השדה הישראלי, אבל משמח, מלמד ומפתיע לגלות כך חוקר רחוק מאד, שערך מחקר דומה על אודות הספרות הבינלאומית.

במילים יפות (וגם גסות) ננוחם.