לפני שנה בדיוק, יצא לאור ספר אחד, שבשבילי הוא השני – “תשע דרכים להיפרד”. ספר נישתי, יש שיאמרו – גם סיפורים קצרים וגם ספקולטיביים, ועוד על פרידות, מי בכלל מוציא כאלו לאור בישראל? ובכן, אני!

מאז הוא קיבל יותר תהודה מכפי שהעזתי לקוות לה, זכה לביקורות ולקריאות שמרגשות אותי עד היום, הוא מזמן לי עדיין כמה תגובות של קוראים מדי שבוע ומהווה אבן דרך קטנה ויקרה ללבי בדרכי בעולם המילים, הכתיבה והדמיון. אני מודה לכל הקוראים שלקחו חלק בדרך הזו, העשירית, דרך להיפגש באמצעות המילים שב”תשע דרכים להיפרד” שלי, לאלו שפינו לסיפוריי מקום בתודעתם ובחייהם ולמי שטרחו לכתוב לי מה הם עוררו בהם.