אז איך מכילים את השלב הזה שהוא רגע לפני, את המטרים האחרונים של מסע ארוך ומפותל? איך מסדירים את הנשימה בתחנה האחרונה לפני ההגעה ליעד? בימים אלו אני נמצאת בשלביו האחרונים של עריכת הספר הבא שלי בעזרת העורכת מיכל חרותי, קובץ סיפורים קצרים. ההתרגשות בשיאה, הדגדוגים האלה בבטן מתעוררים, אני מתה לצעוק, לספר, לשתף. מרגישה כמו בתחילתה של התאהבות שבה רוצים לחלוק את התחושות עם כל העולם, אבל זה עוד טיפ טיפה מוקדם. בקרוב אוכל לשתף במה עוסק הספר, לגלות את שמו ולחשוף את הכריכה. בינתיים אני מתאפקת וחוזרת לשולחן העריכה, מחדדת את המוח ומשחיזה את האצבעות לקראת קו הסיום.