דווקא לצבע שלו עכשיו, מכל הדברים, אני לא מצליחה למצוא שם. כשהוא נקווה סביבי כחיבוק על רצפת חדר האמבטיה, אני חושבת שבכמויות גדולות הוא בכלל לא אדום. הוא בצבע של ידיים שעוטפות והודפות. צבע של אמא, של כל האמהות. של התחלות ושל סופים.

אישה חסרת שם מתבוססת בדמה. בעודה שוקעת, צפים לנגד עיניה זיכרונות הדם שלה – שריטה בעת משחק, וסת ראשונה, מגע, עקיצת דבורה, ימי פיגועים. כל אלה נשזרים בסיפור אהבה שהיא מייחלת לו, וטורף את חייה.

אילו כוחות פועלים על ילדה, על נערה ועל אישה? מה בין שותפות לסימביוזה ובין קרבה להיבלעות? מה בין תשוקה לקנאה, וביניהן לאלימות? מתי מחוות אהבה מבשרות סכנה?

הנובלה דם, בעריכת אסף שור, רואה אור בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, תל אביב (ע"ר). זהו ספרה הרביעי של סנונית ליס, מחברת הרומן כל הג'אז הזה (2017), שתורגם לאנגלית והיה מועמד סופי לפרס ה־National Jewish Book Award האמריקאי; קובץ הסיפורים הקצרים תשע דרכים להיפרד (2022); והרומן בסוד העניינים (2026), שזכו כולם לשבחי הקוראים והביקורת.