אז החלטתי לבצע את כל התהליך, ולהזמין את המהדורה בצירוף הקדשה מהסופרת.
ומתחילת עצם הפעולה ההתרגשות החלה לפעום. כל הזמן חשבתי לעצמי, יש לי חברה שהיא סופרת! פאקינג סופרת! וזה הספר השני שלה, שכל רגע יוצאת עוד ביקורת מפרגנת, ועוד אחת ועוד ועוד..!!!
האמת, זה היה דיי ברור שהיא תצא סופרת, כבר בסביבות גיל 11, כשהתחלנו להעביר פתקים בכיתה (איזה פתקים?! מכתבים שלמים!).
אז שניה לאחר ההזמנה קיבלתי וואטסאפ מהסופרת המהממת, שריגשתי אותה (אווווו…), והיא מעבירה את החבילה במשלוח פרטי דרך אמא שלה, וכתבה הקדשה “פיצפונת”🤣 (וצירפתי תמונה, כי אני ממש לא דואגת שמישהו יבין את כתב היד שחרוט לי לעולם בלב).
בזמן ארוחת הערב עם הילדים, פתאום דפיקה בדלת, ואמא של הסופרת נכנסת ומגישה לי חבילה. הקראתי את ההקדשה ברול רועד מהתרגשות, והמתבגרת פתחה עלי כאלו עיניים מופתעות כאשר היא הבינה שגם אמא שלה הייתה בגילה פעם, ויש לה זיכרונות משנות ה-90 עם הבסטי שלה😉
חיכיתי לשבת כדי להתחיל את הקריאה שלקחה לי בדיוק ארבע שעות, כי הסיפורים פשוט מעניינים ומפתיעים, הקריאה זורמת, ומתוך השורות אני מרגישה וקוראת את ״סית״ שלי. שעברה כל כך הרבה, שינויים גופניים, שינויים נפשיים, משפחתיים, אישיים ועוד ועוד… והיא כבר לא אותה אחת מגיל 16, אבל היא עדיין החברה שלי (הסופרת!) שהפכה לאישה חזקה ומקסימה.
אני גאה בך סית שלי!❤️
כבר מחכה לספר השלישי😉

ההקדשה של לילך