החתול ילל בעקשנות. “שששש!” שמעתי את עצמי מהסה אותו מתוך שינה, או שאולי זו לא הייתי אני? “שששש!” פקחתי את עיני לכדי חריץ. מעלי עמדה דמות כהה, גבוהה וכפופה. “מי זה?” שמעתי את עצמי שואלת בכבדות מתוך ערפילי השינה. הדמות קפצה וברחה החוצה דרך חלון הדירה שבקומת הקרקע. השתתקתי, אפילו לא ניסיתי לקום אחריה. רק אחרי כמה שניות, כשהצלחתי להרפות את ידי הקיפאון, הדלקתי את האור. המחשב שלי נעלם. כוסאמק. גם הכונן החיצוני שעליו גיביתי הכול.